מגמות עולמיות בהתייעלות אנרגטית
התייעלות אנרגטית בישראל – דו"ח הפורום הישראלי לאנרגיה – נובמבר 2009
הניסיון בעולם מלמד כי ניתן לצמצם את השימוש באנרגיה באופן ניכר, בלא לוותר על איכות החיים. היעילות האנרגטית במדינות השונות נמדדת באמצעות מדד העצימות האנרגטית (Energy Intensity) קרי, היחס בין הביקוש הכולל לאנרגיה במדינה נתונה, לתוצר הלאומי הגולמי שלה.
מדד זה עשוי ללמד על מידת השימוש המושכל באנרגיה, שכן תהליכי יצור יעילים מאפשרים הפקת פעילות כלכלית ותוצר לאומי זהים על ציר הזמן, תוך שימוש מופחת באנרגיה. מדד העצימות האנרגטית נתון לביקורת משום שאינו משקף שינויים במבנה המשק, דוגמת מעבר מייצור מסורתי הדורש אנרגיה (מוצרי טקסטיל ותעשיה כבדה), לשוק של שירותים ומוצרי הי-טק, בו הרווח הכספי גבוה יותר ולכן יחס האנרגיה לתמ"ג יקטן (בפועל, התעשיות המסורתיות עוברות למדינות מתפתחות, ויש להניח כי השימוש הגלובלי באנרגיה עבור הפקת מוצרים אלו נותר כשהיה). יחד עם זאת, משנת 1990 נרשמה ירידה שנתית של כ- 1.6% בעצימות האנרגיה המשוקללת של מדינות העולם כאשר במדינות מסוימות אף נרשמה ירידה של כ – 40% בעצימות האנרגיה 3 (בישראל נרשמה בתקופה זו ירידה של פחות מ- 0.8% בשנה).
מדד העצימות האנרגטית נוגע לשימוש בכל מקורות האנרגיה – ייצור חשמל ודלקים לתחבורה ולתעשייה – אך דוח זה מתמקד בהתייעלות אנרגטית בצריכת החשמל. היות וכך, ניתן לבחון את מדד העצימות החשמלית, בו המגמה מתונה יותר, אך עדין ניכרת ירידה מתמשכת בעצימות החשמלית בעולם (ראו תרשים 1)
על אף הירידה במדדי העצימות, נרשמת בעולם עליה מתמדת בצריכת החשמל 5,4 . התורמים העיקריים למגמה זו הם הגידול באוכלוסיה ומעבר לאורח חיים מערבי: השימוש הגובר במכשירי חשמל ביתיים דוגמת מזגנים, מקררים ומכונות כביסה 6; השינוי באופי המגזר המסחרי במעבר מחנויות קמעונאיות מסורתיות למרכזי מסחר וקניונים בהם נדרשת אנרגיה רבה לתאורה ולמיזוג; תרבות הצריכה הגורמת לייצור תעשייתי גדל; והעלייה הניכרת בשימוש בשירותי מחשוב ומרכזי נתונים (Data Centers).
לייעול השימוש בחשמל יתרונות רבים, כלכליים וסביבתיים. התייעלות תביא לצמצום עלויות שוטפות עקב הקטנת תשומות האנרגיה במשק, הקטנת השימוש בדלקים ובעקבותיה הקטנה של התלות הלאומית בייבוא דלקים, שיפור במאזן מטבע החוץ והגדלת היציבות הכלכלית בעקבות הקטנת התלות במחירי הדלקים המתנודדים. כמו כן, תביא התייעלות להורדת העומס מתשתיות האנרגיה ודחיית הצורך בשדרוגן, דחיית הצורך בהקמת יחידות ייצור נוספות, ובעיקר, הקטנת הפליטות ביחידות ייצור החשמל, שהן הגורם העיקרי לפליטת גזי חממה, תחמוצות גופרית וגזים רעילים נוספים, הפוגעים בבריאות ובתשתיות.
יתרון נוסף בעל חשיבות רבה כיום הוא כי השקעה בהתייעלות אנרגטית הינה מנוע אפקטיבי ליצירת מקומות עבודה. לדוגמה, מחקר של מכון המחקר לכלכלה פוליטית באוניברסיטת מסצ'וסטס מצא שהשקעה בהתייעלות אנרגטית מייצרת פי 2.3 יותר מקומות עבודה מאשר השקעה זהה בהגדלת כושר ייצור החשמל באמצעים מסורתיים 7. בהתאם לכך, במסגרת תוכנית התמרוץ הכלכלית של ממשל אובמה ,(ARRA) מתוך מסגרת של כ – 100 מיליארד דולר שהוקצו למגזר האנרגיה, 25% הופנו להתייעלות אנרגטית.
- מבוא
- תקציר מנהלים
- רקע – התייעלות אנרגטית
- מגמות עולמיות
- חשיבות ההתייעלות האנרגטית בישראל
- אמצעים להשגת התייעלות אנרגטית
- דרכי היישום
- מפעלי תעשיה וגופים הפועלים ליישום אמצעי התייעלות אנרגטית באופן עצמאי
- מפעלי תעשיה וארגונים בינוניים
- משקי בית וארגונים קטנים
- חסמים ליישום – חסמים כלכליים, הוכחת ההתייעלות, אינטרסים מנוגדים
- מימון ציבורי לפעולות להתייעלות אנרגטית בישראל
- נספח א – דוגמאות להיטל מערכת בעולם
- נספח ב' – הערכת ההשקעה הנדרשת לעידוד התייעלות אנרגטית במשק
.
